מיומנה של איריס שני

"השבוע חטפתי את הסטירה בפרצוף, הבנתי שגם ההורים שלי וגם האחים שלי מעדיפים לא להיות יותר מדי במחיצתנו כי אנחנו מתישים אותם. הם לא יודעים איך לאכול את ה"דבר הזה", אצלנו אף פעם לא היו התנהגויות כאלה, כולם מאוד "מחונכים". אחרי שסיפרתי להם על הפרעת הקשב במשפחה הגרעינית שלי, על הילדים שאובחנו אחד אחרי השני […]

קראו עוד

בגללי הם לא

"כולם הולכים לפסטיגל, כולם היו כבר בקרקס שבא לעיר ורק את לא מוכנה לקחת אותנו", ככה אמרו לי הילדים השבוע והם צודקים, אני לא מסוגלת לעמוד ברעש, בדוחק, בחום ובבלגן שמתחיל בחיפוש החניה, ממשיך בתור לכרטיסים, במקומות הישיבה באולם ומסתיים בדוחק שביציאה מהאירוע. זה לא פינוק, זה באמת כואב לי באזנים כשיש רעש וצעקות, כשיש […]

קראו עוד

איומים

השנה התארגנו לקראת החופשה, בנינו לוח עם פעילויות בהתאם לבקשות של הילדים, רשמנו את הצעירים למסגרות שלא ישתגעו כל היום בבית וחשבנו שהשנה, נוכל לשלב את העבודה והחופשה בצורה פחות לחוצה. אבל אנחנו מתכננים תכניות והמציאות צוחקת עלינו מלמעלה – קיץ, חם, הילדים כבר חזרו הביתה, אנחנו עדיין בעבודה והם כל חמש דקות מצלצלים, אנחנו […]

קראו עוד

הוא לבד

"החופש הגדול התחיל והוא לבד, אף חבר כבר לא מגיע אלינו, כל השנה הוא הלך לביה"ס והתמודד עם כל הקשיים הלימודיים והחברתיים. מדי פעם גם הגיעו חברים לשחק או ללמוד למבחן ביחד. מהרגע שהתחיל החופש, הוא לא יוצא לשום מקום, אוכל בלי הפסקה, שעות במחשב, במשחק עם חברים שנמצאים רק שם במחשב. יש להם מן […]

קראו עוד

קטנים אבל גדולים

"כל החברים שלי יכולים לחזור מתי שהם רוצים, בשתים-עשרה בלילה, באמצע הלילה, להורים שלהם לא אכפת, הם לא מגבילים אותם, הם סומכים עליהם. אני, כל הזמן מקבל שיחות טלפון, כל הזמן חייב להיות מחובר לנייד עם "מצא אותי", זה שיודעים בדיוק איפה אני, אין לי חופש וזה נמאס עליי וגם נמאסו עליי המריבות האינסופיות האלו !!". […]

קראו עוד

תפריט נגישות